תמצית (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | מייק ג'אדג' |
|---|---|
| הופק בידי |
ג'ון אלטשולר מייקל רוטנברג |
| תסריט | מייק ג'אדג' |
| עריכה | ג'וליה וונג |
| שחקנים ראשיים |
ג'ייסון בייטמן מילה קוניס קריסטן ויג בן אפלק ג'יי קיי סימונס קליפטון קולינס דסטין מיליגן |
| מוזיקה |
ג'ורג' סטנלי קלינטון  |
| צילום |
טים שוורסטדט |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברה מפיצה |
מירמקס, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 4 בספטמבר 2009 |
| משך הקרנה | 92 דקות[1] |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט קומדיה, סרט פשע |
| תקציב | 8 מיליון דולר[2] |
| הכנסות | 10.8 מיליון דולר[2] |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 extract |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
תמצית (באנגלית: Extract), בישראל ידוע גם בשם התרמית, הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 2009 שנכתב ובוים על ידי מייק ג'אדג'. בסרט מככבים ג'ייסון בייטמן, מילה קוניס, קריסטן ויג ובן אפלק, כשלצידם מופיעים ג'יי קיי סימונס, קליפטון קולינס ודסטין מיליגן.
הסרט, שנאמר שישמש כיצירה הנלווית לסרטו של ג'אדג' "מהומה במשרד (אנ')", קיבל באופן כללי ביקורות חיוביות מהמבקרים והכניס 10.8 מיליון דולר ברחבי העולם מול תקציב של 8 מיליון דולר.[2]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ואל ריינולדס הוא הבעלים והמייסד של חברת תמציות טעם וריח. למרות שהעסק שלו די משגשג, נישואיו חסרי תשוקה. גם שכנו המעצבן, ניית'ן, נוהג מדי יום לעצור אותו בחזרתו מהעבודה ולהטרידו במגוון שאלות ודברי סרק. יום אחד, סדרה של תקלות מתרחשות במפעל התמציות, וכתוצאה מכך אחת העובדים, סטפ, מאבד אשך. סינדי, נוכלת המבצעת תרגילי עוקץ, קוראת ידיעה על התאונה שהתרחשה במפעל. בכוונה לזכות בכספי הפיצוי שסטפ אמור לקבל, סינדי מחליטה ללכת להתקבל לעבודה במפעל, תוך כדי שהיא מתמרנת את ג'ואל לתת לה מידע נוסף אודות סטפ. במקביל היא גם מתחילה בסדרה של גניבות קטנות מעמיתיה לעבודה, שמאשימים זה את זה במעשי הגניבה. למרות שסטפ מחליט בתחילה לא לתבוע את החברה, הוא משנה את דעתו לאחר פגישתו עם סינדי. בהשפעתה של סינדי, סטפ שוכר את עורך הדין ג'ו אדלר.
ג'ואל, טועה במניפולציות של סינדי בתור משיכה טבעית אליו, משועשע מהרעיון של רומן איתה; עם זאת, הוא עדיין אוהב את אשתו סוזי, ורוצה להימנע מפעולות שישאירו אותו עם חרטות. בזמן שהוא מבקר את חברו דין וממשתף אותו במצבו, דין מציע לג'ואל לשכור ג'יגולו שיפתה את אשתו, כך שג'ואל יוכל לנהל רומן "נקמה" ללא רגשות אשם. ג'ואל תחילה נרתע מהרעיון; אך לאחר שכושר השיפוט שלו נפגע עקב בליעת טבלית קטמין שדין מביא לו בטעות במקום קסנקס, ג'ואל מסכים. החברים שוכרים את בראד כדי לפתות את סוזי, תוך שהוא מתחזה למנקה הבריכה. למחרת בבוקר, ג'ואל מתפכח, נזכר מה עשה ומנסה למנוע מבראד ללכת לביתו; עד אז, בראד וסוזי כבר פתחו ברומן. בראד מתאהב בסוזי ורוצה לברוח איתה. לאחר עישון מריחואנה עם דין וחברו וילי, ג'ואל מנסה להתקשר לסינדי, אך עד מהרה מבין שהוא מתקשר למספר של וילי. בדיוק אז, סינדי נכנסת לדירה. וילי, כשגילה על כוונותיו של ג'ואל, חובט בפניו.
ג'ואל נפגש עם אדלר ומקורביו כדי לדון בתנאי ההסדר עבור סטפ. העובדים, שמאמינים כי הפגישה עוסקת ברכישת המפעל על ידי ג'נרל מילס, מארגנים שביתה. מתוסכל מסגנון המשא ומתן הבלתי מתפשר של אדלר ומחוסר הכבוד הגובר מצד עובדיו, ג'ואל יוצא בסערת רגשות מהמפעל ונוסע הביתה - שם סוזי מודה בפניו על הרומן שלה עם בראד. ג'ואל חושף בפניה שהוא שכר את בראד לעשות את זה, ולאחר ויכוח עם אשתו והטרדה נוספת מצידו של ניית'ן, הוא עוזב את הבית.
ג'ואל עובר למוטל, שם הוא מבחין בסינדי, שוהה בחדר אחר. כשהוא דופק על דלת חדרה והיא מכניסה אותו פנימה, ג'ואל מבחין בארנק שנגנב מאחת עובדות המפעל, יחד עם חפצים גנובים נוספים, ומבין שסינדי היא לא רק גנבת, אלא גם עומדת מאחורי הרבה מהבעיות של החברה. ג'ואל מאיים להתקשר למשטרה, אך מתרכך כאשר סינדי פורצת בבכי. סינדי מבטיחה לדבר עם סטפ ולגרום לו לבטל את התביעה. בסופו של דבר, השניים מבלים את הלילה יחד. למחרת בבוקר, סינדי נעלמת, אך משאירה את החפצים הגנובים מאחור.
סטפ נפגש עם ג'ואל במפעל, שם הוא מציע לוותר על התביעה אם ג'ואל ימנה אותו למנהל קומת הייצור. בינתיים, ניית'ן עוצר ליד ביתו של ג'ואל, גורם לסוזי לאבד את העשתונות עד שלבסוף היא מספרת לו מה היא וג'ואל באמת חושבים עליו. בדיוק כשהיא מסיימת את נאום התוכחה שלה, ניית'ן מתמוטט ומת; מרגישה אשמה, סוזי משתתפת בהלוויה, שם היא נתקלת בג'ואל. לאחר רגע מביך, השניים מסכימים לחלוק טרמפ הביתה.
סצנה שאחרי הכתוביות מגלה שסינדי גנבה את מכונית היוקרה של אדלר, והותירה לו את הטנדר המיושן של סטפ במקום.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שחקנים | דמויות | אודות |
|---|---|---|
| ג'ייסון בייטמן | ג'ואל ריינולדס | מנהל מפעל לתמציות |
| בן אפלק | דין סלייד | חברו של ג'ואל ומוזג |
| קריסטן ויג | סוזי ריינולדס | אשתו של ג'ואל |
| מילה קוניס | סינדי | נוכלת ערמומית |
| ג'יי קיי סימונס | בריאן הגינס | שותפו של ג'ואל |
| קליפטון קולינס | דון "סטפ" וילקינסון | עובד במפעל של ג'ואל |
| דסטין מיליגן | בראד צ'אבס | ג'יגולו הנשכר על ידי ג'ואל |
| דייוויד קוצ'נר | ניית'ן | שכנם המטריד של ג'ואל וסוזי |
| בת' גרנט | מארי | עובדים במפעל של ג'ואל |
| טי. ג'יי. מילר | רורי | |
| מאט שולץ | וילי | יזיז של סינדי |
| ג'ין סימונס | ג'ו אדלר | עורך דינו של סטפ |
| ברנט בריסקו | פיל | |
| האל ספרקס | מוכרים בחנות הגיטרות | |
| ניק ת'ון | ||
| טום וירטיו | קונה בחנות הגיטרות | |
| ג׳ני אוהרה | ג'ני | המזכירה של ג'ואל |
| מייק ג'אדג' | ג'ים | עובד במפעל של ג'ואל (ללא קרדיט) |
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלב הצילומים החל ב-25 באוגוסט 2008 בלוס אנג'לס.[3] זמן קצר לאחר שסיים את "מהומה במשרד (אנ')" (1999), הבמאי מייק ג'אדג' כבר היה כ-40 עמודים בתסריט הבא שלו, המתרחש במפעל לתמציות, כאשר הוא שוכנע על ידי הצוות הייצוגי שלו שהוא צריך לגנוז את הרעיון ולהתרכז במשהו יותר מסחרי. "הרעיון היחיד שהיה לי שמישהו התעניין בו היה מה שהפך להיות בסופו של דבר 'אידיוקרטיה: הטמטום שולט'", אמר ג'אדג'. במהלך השנים הבאות הוא מיקד את המרץ שלו בפיתוח "אידיוקרטיה: הטמטום שולט". אבל שנים מאוחר יותר, עם יציאת הסרט לאקרנים ב-2006, הקהל החליט ש"מהומה במשרד" הרשים אותם מאוד והם היו מוכנים לראות את ג'אדג' חוזר להומור בנושא מקומות עבודה; וכך התסריט ל"תמצית" התחיל לרקום עור וגידים.[4]
בשאיפה לשמור על הסרט מתחת לרדאר של מערכת האולפנים, ג'אדג' ומפיקיו הקימו חברת הפקות, Ternion Productions, וסידרו מימון פרטי - תוך שיתוף פעולה עם מירמקס להפצה מקומית של הסרט. ג'אדג' הסתמך במידה רבה על הידע האישי שלו בעולם התעשייתי כדי להביא את הסיפור לחיים. "אני למעשה עבדתי קצת במפעל בעצמי", ציין הבמאי. "אני מקווה לכתוב דברים שניתן לזהות אותם כארכיטיפים של העולם הזה". מתוך שמירה על קו בסיס המציאות הזה, הסרט צולם במפעל פעיל, במקרה זה מפעל לבקבוקי מים דרומית ללוס אנג'לס.[4] ג'אדג' לקח את האותנטיות צעד אחד קדימה על ידי שימוש בעובדי המפעל כניצבים ברקע הסצנות. "האנשים האלה ממש פעלו, עושים קצת מלאכת ביקבוק בזמן שצילמנו. היו שם אנשים שעבדו על מכונות שהיו כל כך רועשות שהם לא יכלו לשמוע אף אחד קורא 'אקשן' או 'קאט'. הם פשוט עשו את העבודה שלהם". צילום על סט המפעל הוביל את ג'אדג' לכמה התגלויות על מה שגרם לסיפור להדהד עבורו: "'מהומה במשרד' סופר מנקודת מבטם של העובדים המסתכלים על ההנהלה כ'האנשים הרעים'. ואילו זה מסופר מנקודת מבט של בעל המקום והעובדים הם קוץ בישבן בשבילו. אני חושב שחלק מזה נוצר בהשראת נקודה מסוימת בחיי שפתאום היו לי מספר גדול של אנשים העובדים עבורי והבנתי שאי אפשר להיות 'הבוס המגניב'. זה פשוט לא עובד. אז זו ההתייחסות היותר סימפתית שלי אודות הבוס".[4]
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט יצא לאקרנים ב-4 בספטמבר 2009 בארצות הברית.
שיווק
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת הפצת הסרט בבתי הקולנוע יצא בן אפלק למסע קידום מכירות בערים שונות, החל בונקובר, וושינגטון, ב-20 באוגוסט 2009, וכלה בלוס אנג'לס ב-14 בספטמבר 2009.
במאמץ לקדם את הסרט, במאי הסרט, מייק ג'אדג', פרסם סרטון פרסומי בו הופיעו דמויותיו ביוויס ובאטהד אשר מסכמים ומבקרים את האירועים המתוארים בסרט.[5]
מדיה ביתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הופץ ב-DVD ובבלו-ריי ב-22 בדצמבר 2009.[6]
קבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הרוויח 4.3 מיליון דולר במהלך סוף שבוע הפתיחה שלו ו-7.1 מיליון דולר בשבוע הראשון ליציאתו, עם רווח עולמי של 10.8 מיליון דולר, מול תקציב הפקה של 8 מיליון דולר.[2]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר הביקורות Rotten Tomatoes יש לסרט דירוג חיובי של 62% על סמך 189 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 5.90/10.[7] ב-Metacritic לסרט יש ציון ממוצע משוקלל של 61 מתוך 100, מבוסס על 33 מבקרים, דבר המצביע על "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[8]
דן זק מוושינגטון פוסט, כינה את הסרט "הקומדיה האמריקאית המאכזבת ביותר של העשור".[9] בקצה השני של הספקטרום, מייקל פיליפס, משיקגו טריביון, כינה אותו "הקומדיה האמריקאית הכי מצחיקה של הקיץ".[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תמצית
"תמצית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"תמצית", באתר נטפליקס
"תמצית", באתר AllMovie (באנגלית)
"תמצית", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"תמצית", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"תמצית", באתר Metacritic (באנגלית)- "תמצית", באתר אידיבי
- "תמצית", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"תמצית", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "EXTRACT (15)". British Board of Film Classification. 10 בפברואר 2010. נבדק ב-3 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Extract". Box Office Mojo. Amazon. נבדק ב-16 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jaafar, Ali (7 באוגוסט 2008). "Content takes on Judge's 'Extract'". Variety. נבדק ב-2008-10-04.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Nasson, Tim (13 באוגוסט 2009). "Extract-Behind the Scenes". wildaboutmovies.com. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2017. נבדק ב-7 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Beavis and Butthead promo for 'Extract': Huh, huh, huh...you said Mr. Bateman". Entertainment Weekly. 2 בספטמבר 2009. נבדק ב-13 באוקטובר 2017.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Extract 2009". DVD Release Dates. 2 בדצמבר 2009. נבדק ב-13 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Extract (2009)". Rotten Tomatoes. Fandango. נבדק ב-19 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Extract Reviews". Metacritic. CBS Interactive. 4 בספטמבר 2009. נבדק ב-16 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zak, Dan (4 בספטמבר 2009). "'Extract': Sadly, It's Dumb and Dumber". The Washington Post. נבדק ב-2009-10-04.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Phillips, Michael (4 בספטמבר 2009). "'Extract' – 3½ stars". Chicago Tribune. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2012. נבדק ב-2009-10-04.
{{cite web}}: (עזרה)